דרדרה – קיבוץ אשמורה - סיפורו של קבוץ ששכן גדת ימת החולה

הקיץ מביא בחובו חום רב כידוע, מטיילים רבים מחפשים נקודות מרגוע בדרך על מנת לאכול להתרענן, יש כאלו ההולכים לקניונים או לחניויות ממזוגות אך רבים אחרים מחפשים נקודות צל וטבע נעימות ומרגיעות. אחת הנקודות המיוחדות והמענינות והלא כל כך ידועות היא חורבת אשמורה המוכרת יותר בשם הערבי דרדרה.  חורבת אשמורת שוכנת בלב חורשת איקליפטוס ובמקביל לרשרוש העלים ניתן לשמוע את זרימת פלגי המים הקטנים בסמוך לבריכה שבה מגוון עשיר של צמחיי מים- כל זאת במרכז עמק החולה.

בסקירה זו נלמד על עברה של דרדרה, תהליך הקמתה, והסיבות להפיכתה לאתר זיכרון ופארק נופש.

סיפורו של האתר התחיל בשנים 1939-1937 בשנים אלו רכשה החברה להכשרת היישוב את אדמות דרדרה אשר נמצאות  בגדה המזרחית של אגם החולה בסמוך  מאוד לגבול סוריה. במקום נבנו מגדל שמירה וחומה מאבן מקומית.  מאז הקניה ועד שנת 1945 החזיקו במקום חברי קיבוץ חולתה אשר הקשר שלהם עם העולם החיצון להבאת אספקה וקשר עם המוסדות היה בעזרת התקנת סירות שרק הם אפשרו את הגישה למקום. חברי הקיבוץ עיבדו את האדמות ורעו את עדריהם במקום. בנוסף לכך אתר דרדרה שימש כתחנת מעבר לעליה מסוריה,  העולים הגיעו ברגל לדרדרה ומשם פונו בסירות לקיבוץ חולתה

בשנת 1946 עבר אחריות על האתר מחברי קיבוץ חולתה  לידי גרעין 'אייל'.  גרעין איל הנם בוגרי הכשרת "אייל" של תנועת הנוער העובד והלומד.זאת הייתה ההכשרה הראשונה של נוער עולה אשר היתה בפלמ"ח, רוב חברי ההכשרה עלו כמעפילים מהונגריה, רומניה וגרמניה. כמחצית מחברי הגרעין היו ניצולי האניה "פטריה",  שנעצרו  במשך כחצי שנה במחנה עתלית. במאי 1941 החלו חברי הכשרה את הכשרתם בעמק הירדן בקיבוץ אשדות יעקב.  ביוני 1943 התגייסו לפלמ"ח לפלוגה א' ובדצמבר 1943 עברו ליגור.  לאחר שחרורם באוקטובר 1944, התאחדו עם קבוצה של עולים מבולגריה שהוכשרה בגבת, והתארגנו בגינוסר כגרעין התיישבותי בשם 'אייל'. בשנת 1945 התיישבו חברי הגרעין בכפר-סבא במטרה להכשיר עצמם להקמת קיבוץ. הם התפרנסו מעבודה במכבסה, בנגריה, במשק החקלאי הקטן שכלל גן ירק ורפת ומעבודות חוץ, בין השאר בסדום.

ב-3 ביולי 1947 עלה הגרעין על הקרקע בדרדרה והקים את קיבוץ אשמורה. מקורו של השם הינו מקראי מספר תהילים פרק ס"ג : 'באשמורות אהגה בך'.

הקושי המרכזי שהיה קיים ביישוב בתחילה היה היעדר גישה יבשתית למקום, ולכן כפי שהתנהלו חבכרי קיבוץ חולתה התנהלו חברי קיבוץ אשמורה והתחבורה לקיבוץ התנהלה באמצעות סירות מחולתה שבגדה הנגדית אל המזח שליד הנקודה. המתיישבים הקימו משק חקלאי ועסקו בדייג בימת החולה. במקביל עסקו בבניית ביצורים, עמדות, מקלטים ותעלות קשר.

מלחמת העצמאות הציב את הקיבוץ החדש בעמדה נחותה מול הצבא הסורי שישב בגבעות מסביב. ב-10 ביוני 1948, לאחר כיבוש המושבה משמר הירדן הסמוכה לקיבוץ אשמורת החמיר בידודו של הקיבוץ הצעיר. השייט באגם החולה, הפך למסוכן והישוב היה ליעד לירי ולהטרדות סוריות חזורות ונשנות. ב-11 ביולי לאחר הפצצה אווירית שהרסה את כל המבנים שעל הקרקע, הותקפה דרדרה על ידי גדוד חי"ר סורי בסיוע ארטילרי מהגבעות החולשות על הנקודה. המגינים, כשלושים חברי וחברות הקיבוץ ומחלקה מחטיבת 'כרמל', הצליחו להדוף את התוקפים שהגיעו עד לגדרות הישוב. בתום הקרבות נותרה דרדרה נקודה מצומצמת בשטחה ומוקפת צבא סורי, כך שלא ניתן לפתח במקום ישוב. בקיץ 1949 לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, חזרו חברי הקיבוץ לכפר-סבא. ב-1 בנובמבר 1949 עלתה הקבוצה להתיישבות והקימה את קיבוץ אייל כישוב משלט מול קלקיליה, לנוסעים בכביש 6 המקום מוכר כמחלף אייל.

אך סיפורו של הקיבוץ לא נגמר והיו נסיונות לחדש את היישוב ולהקימו מחדש, בשנת 1953 התיישבו בדרדרה באופן זמני חברי גרעין 'הגוברים' שהקימו מאוחר יותר את קיבוץ גדות

עם תחילת תהליך ייבוש אגם החולה, החוף התרחק מההיאחזות, ומרחבי הבוץ שנחשפו הגבירו את ניתוקה של ההיאחזות מהיישובים האחרים. על מנת לשמור על הקשר עם היישובים האחרים הוקמה בסתיו 1953 סוללת אבן, שעליה נסללה דרך עפר לכל רוחב החולה. המקום נהפך למשלט.. בשנת 1956 הוקמה במקום היאחזות הנח"ל  'אשמורה'. המתיישבים סבלו מהתנכלויות של הצבא הסורי. בשנת 1960 ננטש המקום ונהרס כליל.

במלחמת ששת הימים המקום שוב הותקף ע"י הסורים. מאז שמונת הבונקרים שנותרו בשטח התמלאו בבוץ והאנדרטה הוזנחה.

במסגרת שיקום ופיתוח אתרי התיישבות היסטוריים, קק"ל ביצעה במקום עבודות להקמת אתר הנצחה, ופיתחה שם פינת חמד נפלאה, עם אתר זיכרון המתאר את עבר היישוב ואת הנופלים בהגנה עליו.

הקיץ היא העונה שבה מגיעה לשיאה הפריחה סביב מקווי המים. בחודשים אלה טמפרטורת המים עולה, דבר המאפשר את הצמיחה המוגברת של שיחי הגומא, הפאפירוס והנימפאות הנמצאות בבריכה שבחניון. פלגי המים זורמים למקום מיער גדות- גונן, ותעלה מיוחדת מזרימה אותם בחזרה.

כיצד מגיעים?

נוסעים מחצור הגלילית, לצומת מחנים ומשם פונים ימינה לכיוון לקיבוץ גדות אחרי הקיבוץ ממשיכים צפונה לכביש עמק החולה (כביש מס' 918). חוצים את הירדן ב"גשר הפקק" וממשיכים צפונה עוד כ- 2 ק"מ. שלט חום מפנה מזרחה לדרך עפר כבושה, שאורכה כ- 400 מטרים, המובילה אל חניון אשמורה (דרדרה). מאוד חשוב לשים לב לשילוט מפני שהוא נושק בשטח פרטי של מטעים ושדות.