מבט על ישובים בגליל התחתון מתקופת המרד הגדול וביצורי יוסף בן מתתיהו

סיור בערי הגליל התחתון בהסתכלות על תקופת המרד הגדול.

יודפת

מיקום : יודפת, או יוטבת, העתיקה ממוקמת בלב רכס הרי יוטבת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מערבית לעכו ו-9 ק"מ צפונית לציפורי.

טופוגרפיה : תל יודפת,הוא תל מעגלי שנמצא בגובה 419  מ' מעל פני הים,ברכס הרי יוטבה בלב הגליל התחתון.צפונית לתל היישוב המודרני יודפת בגובה 478 מ' מעל פני הים,כשבין שני האתרים אוכף בסביבות 400 מ' מעל פני הים.מהתל נמשכת שלוחה לכיוון דרום עד גובה של סביבות 370 מ' מעל פני הים.המורדות המערביים,הדרומיים והמזרחיים תלולים.נחל יודפת זורם ממערב ומדרום לתל,וממשיך לבקעת בית נטופה.

אירועי הקרב האחרון : יודפת נזכרת בפעם הראשונה אצל יוסף בן-מתיתיהו,בקרב הראשון בגליל בין הצבא הרומי למגנים שבפיקודו בקיץ של 67 לסה"נ. הוא נפל בשבי(?)  הרומאים ביודפת והפך להיות סופר בחצר הקיסר ברומא.

על פי תיאורו,ארבע לגיונות (כ60,000 איש) הקיפו את העיר מכל העברים ושמו מצור שנמשך 47 יום.הרומים הציבו 120 מכונות מלחמה שירו חיצים ואבנים,ושפכו סוללת עפר בצד הצפוני בשביל שיוכלו להביא את מכונות פריצת החומות שלהם.

כשהצליחו לפרוץ את החומה נמשכה הלחימה בעיר מספר ימים עד לכניעתה.לפי יוסף בן-מתיתיהו המגנים נטבחו על ידי הרומאים וכן בוצעו מעשי התאבדות רבים של המגנים.לאחר הכיבוש נחרבה העיר ונהרסה.

תולדות המחקר ומימצאים : הארכיאולוג הגרמני שולץ זיהה את האתר ב1849 לפי הגיאוגרפיה של המקום שתאמה את תיאורי יוסף בן-מתיתיהו.האתר נחפר לראשונה ע"י מוטי אביעם החל משנת 1992 במהלך 5 עונות חפירה ובחפירה זו זוהו תיאורי יוסף בן-מתיתיהו,חלקי החומה מסביב,עדויות לקרב שהתחולל(אבני בליסטראות וחיצים)ועשרות עצמות אדם שנאספו ונקברו בבתים ובבורות המים[1].

בשלוחה שכנה העיר,ועדיין לראות שרידי חומות וקירות בתים. ישנם רחובות מעבר בין החומות השונות.בצד המזרחי של השלוחה נחפר רובע מגורים שכולל בורות מים ומספר מקוואות.

שרידי חומה נראים במורד הצפוני המתון ובשאר המורדות. בראש התל ישנם בורות מים רבים, טבעיים וחצובים שחלקם מטויחים.בחלק מהבורות ישנן מדרגות חצובות לירידה פנימה.

בכיפת התל יש בור פעמון,אליו ניתן לרדת במדרגות מסביב לתוך בור מטויח (סגנון בורות הלניסטי). ישנו גם בור פעמון רגיל,שמתחיל עם כמה מדרגות והופך לבור מים.רובע המגורים שנחפר כלל גם בית בד לייצור שמן זית.

 חרסים שנמצאו כללו קרמיקה הלניסטית(קנקנים פניקיים),קרמיקה גלילית גסה והרבה קרמיקה רומית קדומה.נמצאה מעט קרמיקה רומית מאוחרת,וחרסים מזוגגים של ימי הביניים. נחפרו ביודפת 3 כבשני קרמיקה דבר שמעיד על היותה מרכז ייצור קרמיקה(טיפוס קנקנים שיוצר ביודפת).

השתמרות השם :   ביודפת יש השתמרות השם. יישוב חדש נבנה על הגבעה מצפון לתל כנראה בתקופה הביזנטית . התושבים לא רצו להתעסק במרידות ומלחמות והתיישבו על גבעה מתונה עם דרכי גישה נוחות.כמו כן העצמות הרבות שנקברו בבתים ובורות מטמאים את המקום. ערימות האבנים בשלוחה הדרומית של התל הן תוצאה של סיכול וחשיפת האדמה בשביל שימוש חקלאי.

חירבת צלמון

מיקום : צפונית לכפר סלמה.

טופוגרפיה : תל בגובה 162 מ' מעל פני הים. מצפון שלוחה יחסית מתונה לכיוון הכפר המודרני סלמה. ממערב הוואדי התלול של נחל כמון שפונה מזרחה ועובר מדרום לתל. נחל צלמון עובר מצפון וממזרח לתל ומתאחד עם נחל כמון וממשיך דרום-מזרח לכיוון הכנרת.

האתר מבודד ומצוקי והגישה היחידה הנוחה היא מצפון.אך יש פסגות של הרי מזרח הגליל התחתון שנישאים מעל התל מכל עבריו.

השתמרת שם :  יש השתמרות שם טובה,חירבת סלמה והכפר צלמון.

תולדות המחקר ומימצאים : האתר נראה מבוצר בחומה ובראש התל ניתן לראות ערימות אבנים מסודרות של מבנים וחומות אבנים.האתר לא נחפר אלא רק נסקר.נמצאו מעט חרסים מתקופת הברונזה,מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית.נמצאו יותר חרסים מהתקופה הביזנטית והרבה חרסים מזוגגים מתקופת ימי הביניים עד לימינו. השרידים בראש התל הם מתקופת ימי הביניים ומהתקופה המאוחרת(מעיד על כך אחוז החרסים הגבוה מתקופות אלו).

עכברה

מיקום :  יישוב עתיק בתוך נחל עכברה.בסביבות 360 מ' מעל פני הים,בקרבת מעין,מדרום לכביש צפת-אליפלט.

טופוגרפיה :  בסביבות 360 מ' מעל פני הים, נחל עכברה זורם מצפון לדרום,נפגש עם נחל עמוד וממשיך איתו עד לכנרת.ממערב על הרכס של הנחל היישוב המודרני עכברה,בסביבות 420 מ' מעל פני הים.

היסטורית המקום : יוסף בן-מתיתיהו מזכיר את השם סלע עכברה והכוונה הייתה לכך שהוא ביצר את המצוקים שממזרח לנחל עכברה,מצוקים תלולים שמגיעים לגובה של מעל 400 מ' מעל פני הים. זהו מצוק ישר ושטוח וישנן מערות במצוק ששימשו למחסה.

יוסף בן-מתיתיהו ביצר שורה של מצוקים מסביב לכנרת,את הארבל,הר ניתאי וסלע עכברה.בארבל ובעכברה ישנן מערות אותן ניתן לבצר על ידי חומות וקירות. הר ניתאי הוא בעל חרטום משולש וצדו שפונה לרכס בוצר על ידי חומה.הארבל ועכברה לא מוזכרים כמקומות שהתרחשו בהם קרבות.

תולדות המחקר : בחפירה נתגלה בית-כנסת עתיק ופריטים שלו נמצאו ברחבי הכפר המודרני.נתגלתה כתובת לא שלמה שכנראה נושאת את שם היישוב.

---

[1] להרחבה מ' אביעם, 'יודפת- חשיפתה של עיר יהודית בגליל מימי הבית השני והמרד הגדול',קתדרה (118) (תש"ס) 92-101

מבט על ביצורי יוסף בן מתיתיהו בגליל

להלן מאמר קצר שכתבי על ביצורי יוסף בן מתתיהו בגליל, בהיותו מפקד הגליל במרד  הגדול.

תוכן עניינים :

א.משמעות פריסת היישובים המבוצרים של יוסף בין מתיתיהו בגליל

ב.הסיבות לבחירת ארבעת האתרים:מרות,הר תבור,גמלא ויודפת.

ג. הנתונים הגיאוגרפיים והיישובים באתרים מרכזיים

ד.ביביליוגרפיה

א.משמעות פריסת היישובים המבוצרים של יוסף בין מתיתיהו בגליל.

תפיסה ראשונה -  מבצרים כאסטרטגיה התקפית

מערך פרישת היישובים המבוצרים הוקמה על פי שיקולים צבאיים ואסטרטגיים. בד בבד עם הימצאות הבקעות ששימשו לגידולי חקלאות של יהודי הגליל,וריחוקו היחסי של האזור ממישור החוף הנוכרי העוין.

תפיסה זו שמצדדה הינו הראל^[1] בנויה ממספר גורמים ומשתנים שהיו מיוחדים לטיפוגרפיה ולגיאוגרפיה של הגליל.

הגורמים הם :

שליטה על הדרכים :  רבים מהמבצרים נבנו במקומות טופוגראפיים נישאים שהגישה אליהם קשה,וכן ליד דרכי תחבורה ראשיות וצמתי דרכים מרכזיים.ממקומות אלו אפשר לחסום את תנועת האויב,לתצפת על תנועותיו,לקיים קשרי איתות בין המבצרים,ואף עם הגולן ויהודה. בתיאורו של הראל את המבצרים השונים הוא מדגיש את דרכי התחבורה והצמתים ששכנו בקרבת כל מבצר וכן את המבצרים הנצפים בעין מכל אחד מהמבצרים ומאפשרים קשר עין ואיתות.

תצפית אל עבר בסיסי אויב : הגליל היה מוקף באוכלוסיה עוינת מכל עבריו,פניקים במערב[2], וכן ערי הפוליס השונות,במערב ובמזרח ששימשו בסיסים צבאיים לחילות הרומיים.הראל מדגיש את קשר העין והתצפית שהייתה ברבים מן המבצרים אל עבר בסיסי האויב.

רצף טריטוריאלי כמקדם הגנה : ריכוזם של רוב המבצרים במרכז הגליל מאפשר הגנה יעילה כנגד האוכלוסיות הנוכריות העוינות ששכנו מסביב לגליל היהודי.כמו-כן,נוצר רצף טריטוריאלי בין הגליל התחתון והגולן היהודי ומשם גם לכיוון היישוב היהודי הגולה בבל.

לסיכום דעתו של הראל ניתן לומר שהמבצרים שנבנו בצורת מערך של שני משולשים ראשיים ומשולשים קטנים נוספים שמקיימים ביניהם תצפית וקשרי איתות וזאת על מנת לשים לב לתנועות האויב ומערכו, ובכך ויוכלו לעכב ולחסום את תנועות האויב בשעת הצורך. ומיקומם של רוב המבצרים בגליל התחתון,ממזרח לקו פרשת המים, מראה את הניצול האסטרטגי של טופגרפית הגליל והאסטרטגיה המלחמתית של יוסף בן ממתיהו במרד מול הרומאים.

חלק ב' – התפיסה השניה - ביצור ישובים כאסטרטגיה הגנתית

היישובים הקיימים בגליל בוצרו וחוזקו בתקופת ההכנה למרד הגדול לקראת המאורעות הצפויים ולא הוקמו מבצרים חדשים.

השיקולים היחידים לביצור עיר היו מיקומם במרכז הגליל, והנוחות לבצר לחזק. הערים היו "כמקלטים" למורדים. ולכן כאשר הונף נס המרד ועם פרוץ הקרבות התכנסו בהם הלוחמים ותומכי המרד.

הנוחות לבצר ולחזק אינה רק משיקולים טכניים ואדריכליים אלא אף מסיבות נוספות התלויות בגורם האנושי :

א.     מיקום היישובים המבוצרים במרכזי יישובים יהודיים,

ב.      מידת שיתוף הפעולה של תושבי הגליל עם יוסף ב"מ.

הביצורים המאסיביים שנבנו באתרים כגון יודפת,גמלא,הר תבור ועוד(ונחשפו בחפירות ארכיאולוגיות) מראים על פעילות התגייסות נרחבת של התושבים,מכל העדות והשכבות,תחת סמכותו ופיקודו של יוסף ב"מ.

כן נמצאו בחפירות באתרים השונים עדויות על שימוש בביצורים וחומות מתקופות קדומות יותר ששימשו כבסיס לביצורים החדשים שנבנו בשעת המרד.

עדויות מעניינות שמצביעות על שיתוף הפעולה של התושבים הן חומות שחתכו רחובות,בתים ומתקני מלאכה בעת הקמת הביצורים החדשים(בית בד שנחתך ביודפת,החומה באמצעו של בית בגמלא) ואפשר להקיש מכך על שיתוף הפעולה של התושבים ועל תמיכתם במנהיגות המרד.

תפיסה זאת המשנה אולי גם את ההבנה של צורת ההתנהלות המרד בגליל הינה ד"ר מוטי אביעם^{[3] .}

  לטענתו של ד"ר אביעם יוסף ב"מ ביצר מספר רב של יישובים בגליל על סמך תפיסה הגנתית שהונחתה ע"י ממשלת המרד בירושלים שיוסף בן מתתיהו היה נציגה.

מטרת המרד בגליל הינו התשה של הכוחות הרומיים במלחמות מצור שיארכו זמן רב על כל נקודה ונקודה ובמהלך הלחימה על כל נקודה יתרחש שינוי לטובה לטובת המורדים, ישנם שלושה סוגי שינויים שיכלו להתרחש :

א.     שינוי אסטרטגי ע"י התערבות הפרתים במלחמה  

ב.     מוות של הקיסר,שינוי שיגרום להפסקת המתקפה ולנסיגת הכוחות הרומיים.

ג.       נס משמיים כפי שקרה בעבר

חיזוק נוסף לטענתו של אביעם הינה דעת לוינסון^[4] שספק האם בכלל היתה בהכנה למרד בגליל (ואולי בכלל)  תוכנית אופרטיבית שעל פיה הוקם מערך היישובים המבוצר. ובניית מערך ביצורי היישובים נבחר בשל מיקומם של היישובים החדשים מיקומם והאוכלוסיה שמתגוררת בה. יותר מכך חלק מהיישובים היו מבוצרים עוד לפני ההכנות למרד עצמו, אך הביצור לא היה ברמה של התמודדות עם הצבא הרומי המאומן. אחת ההוכחות החזקות לטענתו של לוינסון הינה שמול העיר עכו, שהיה מרכז ונמל חשוב של הרומאים, ושאולי אף ממנו הגיעו הכוחות הצבאיים לא מוקמו מבצרים חזקים שיוכלו להילחם ולבלום את הרומים, וזאת משום שלא היו קיימים שם יישובים יהודיים.

לסיכום דעתו של מוטי אביעם שההיערכות המלחמתית של יוסף בן מתתיהו היתה היערכות הגנתית ולא התקפית, וזאת על מנת למשוך זמן לטובת אזור יהודה וירושלים.[5]

ב.הסיבות לבחירת ארבעת האתרים:מרות,הר תבור,גמלא ויודפת ע"י יוסף בן מתתיהו.

על מנת לבחון את הסיבה לבחירתם של ארבעת היישובים נערוך פירוט של הייחודיות של היישובים :

 מרות - שוכנת במורדות המזרחיים של הגליל העליון,על צלע רכס עלמה במחצית הגובה מהעמק, וצופה אל עבר עמק החולה. האתר נמצא כ3.5 ק"מ ממערב לתל חצור וכחצי ק"מ צפונית לכפר הערבי מארוס שננטש ב1948.

יוסף ב"מ מציין את מרות כנקודת הגבול הצפונית של היישוב היהודי בימי בית שני,וכן כנקודה הצפונית ביותר שבוצרה על ידו.באתר נמצאו שרידים הקשורים למערכת התגוננות,עם קטעי חומות,חפיר גדול חצוב בסלע,וכן מערכות מסתור[6].

הר התבור - הוא הר בולט ונישא בגובה של 588 מ' מעל פני הים,המתנשא כ400 מ' מעל סביבתו.

בקרבתו שכנה צומת דרכים חשובה,עוד מתקופות מוקדמות.הדרכים שעברו שם קישרו את כל חלקי הארץ,בין החוף ועבר הירדן,בין עמק יזרעאל ובין בקעת גינוסר(כנרת) והרי הגליל.

הר תבור הוא המקום היחידי שבוצר על ידי יוסף ב"מ ולא היה ישוב קיים.יוסף ב"מ מזכיר ביצור מאסיבי של ההר שהקיף שטח גדול,אך נעשה בחיפזון(כ 40 יום),וייתכן שהוא השתמש בשרידי ביצורים קודמים.בסיור בהר התבור ניתן לראות חלקים של החומה וכן יסודות של שני מגדלים.לפי יוסף ב"מ נכנעו לוחמי התבור רק לאחר שאזלו להם מי השתייה שעמדו לרשותם.

גמלא -  יושבת על כיפה תלולה שקודקודה בגובה של כ330 מ' מעל פני הים.הכיפה מחוברת באוכף בצידה המזרחי אל שלוחה בגובה של כ400 מ' מעל פני הים.שלוחה זו נמצאת בין נחל גמלא לנחל דליות.

גמלא הייתה אחת מהערים היהודיות הגדולות והמשגשגות,ונמצאו בה מבני ציבור,בתים פרטיים,מתקני מים ומקוואות,ורחובות מרוצפים.גמלא נשלטה בידי סיעת הקנאים שתמכו בנס המרד,ויוסף ב"מ שגמלא נכללה בתחום פיקודו,נענה לדרישתם לספק לו אנשים וחומרי בניין לביצור העיר.

בחפירות נמצאו עדויות לביצור שנעשה בחופזה ונעזר בקירות בתים קיימים,וכן וויתור על בתים שנמצאו מחוץ לתוואי החומה ושימוש באבניהם בחומה המוקמת.נמצאו עדויות ללחימה העזה שהתרחשה בין הרומים לבין המגנים,ועדויות אלו מראות על מיקומה השלט והנישא שהקשה על כיבושה,ועל עמידתה במצור ובזמן לחימה ממושכים(כפי שהיה רצונה של ממשלת המרד בירושלים).

יודפת -  נמצאת על תל מעגלי(עם שלוחה נמוכה יותר הנמשכת דרומה)בגובה של כ420 מ' מעל פני הים.מורדות התל תלולים ביותר,למעט הצד הצפוני שמחובר באוכף אל ההרים מסביב.יודפת הייתה מרכז יהודי חשוב בימי בית שני,ואפשר ללמוד על חשיבותה מבחירתו של יוסף ב"מ בעיר כמפקדתו בגליל.גם ביודפת נבנו ביצורים בחיפזון לקראת המרד,והשתמשו בשרידי ביצורים קודמים.חומה חדשה נבנתה באמצעם של בתי מגורים ומתקני מלאכה,על בסיס התוואי הטופוגראפי הנוח ביותר לביצור.על יודפת נערך מצור שארך זמן רב,ועם פריצת החומות התנהל קרב קשה בין המגנים ובין הרומים,עד לכיבוש העיר.

הפירוט בטבלה :

	מרות	הר תבור	גמלא	יודפת
מיקום	שוכנת במורדות המזרחיים של הגליל העליון,על צלע רכס עלמה	בקרבתו שכנה צומת דרכים חשובה,עוד מתקופות מוקדמות.הדרכים שעברו שם קישרו את כל חלקי הארץ,בין החוף ועבר הירדן,בין עמק יזרעאל ובין בקעת גינוסר(כנרת) והרי הגליל.	נמצאת בין נחל גמלא לנחל דליות.	בגוש משגב
טופוגרפיה	על צלע רכס עלמה במחצית הגובה מהעמק, וצופה אל עבר עמק החולה	הוא הר בולט ונישא בגובה של 588 מ' מעל פני הים,המתנשא כ400 מ' מעל סביבתו.	יושבת על כיפה תלולה שקודקודה בגובה של כ330 מ' מעל פני הים.הכיפה מחוברת באוכף בצידה המזרחי אל שלוחה בגובה של כ400 מ' מעל פני הים.	נמצאת על תל מעגלי(עם שלוחה נמוכה יותר הנמשכת דרומה)בגובה של כ420 מ' מעל פני הים.מורדות התל תלולים ביותר,למעט הצד הצפוני שמחובר באוכף אל ההרים מסביב.
חשיבות		הר תבור הוא המקום היחידי שבוצר על ידי יוסף ב"מ ולא היה ישוב קיים.יוסף ב"מ מזכיר ביצור מאסיבי של ההר שהקיף שטח גדול,אך נעשה בחיפזון(כ 40 יום),וייתכן שהוא השתמש בשרידי ביצורים קודמים.בסיור בהר התבור ניתן לראות חלקים של החומה וכן יסודות של שני מגדלים.	גמלא הייתה אחת מהערים היהודיות הגדולות והמשגשגות,ונמצאו בה מבני ציבור,בתים פרטיים,מתקני מים ומקוואות,ורחובות מרוצפים.גמלא נשלטה בידי סיעת הקנאים שתמכו בנס המרד,ויוסף ב"מ שגמלא נכללה בתחום פיקודו,נענה לדרישתם לספק לו אנשים וחומרי בניין לביצור העיר.	יודפת הייתה מרכז יהודי חשוב בימי בית שני,ואפשר ללמוד על חשיבותה מבחירתו של יוסף ב"מ בעיר כמפקדתו בגליל
עדיות ארכיאולוגיות	שרידים הקשורים למערכת התגוננות,עם קטעי חומות,חפיר גדול חצוב בסלע,וכן מערכות מסתור	יוסף ב"מ מזכיר ביצור מאסיבי של ההר שהקיף שטח גדול,אך נעשה בחיפזון(כ 40 יום),וייתכן שהוא השתמש בשרידי ביצורים קודמים.בסיור בהר התבור ניתן לראות חלקים של החומה וכן יסודות של שני מגדלים.	נמצאו עדויות ללחימה העזה שהתרחשה בין הרומים לבין המגנים,ועדויות אלו מראות על מיקומה השלט והנישא שהקשה על כיבושה,ועל עמידתה במצור ובזמן לחימה ממושכים(כפי שהיה רצונה של ממשלת המרד בירושלים).
פרטים על הקרב		לפי יוסף ב"מ נכנעו לוחמי התבור רק לאחר שאזלו להם מי השתייה שעמדו לרשותם.	ללחימה העזה שהתרחשה בין הרומים לבין המגנים,ועדויות אלו מראות על מיקומה השלט והנישא שהקשה על כיבושה,ועל עמידתה במצור ובזמן לחימה ממושכים(כפי שהיה רצונה של ממשלת המרד בירושלים).	על יודפת נערך מצור שארך זמן רב,ועם פריצת החומות התנהל קרב קשה בין המגנים ובין הרומים,עד לכיבוש העיר.

לסיכום :

כאשר נבחן את המוטיבים הבאים : אוכלוסיה, מיקום, וטופוגרפיה נראה שבשלושת אלו המקומות שנבחרו הינם בעלי יתרונות גדולים על פני מקומות אחרים, ובעיקר בהם ניתן לקיים מרד מתמשך הן בשל הטופוגרפיה והן בשל האוכלוסיה.

אוכלוסיה : היישובים הללו היוו מרכזים יהודיים חשובים של ימי בית שני ונמצאים בקרבת קצה גבול הישוב היהודי של הגליל והגולן, בארבעת רוחות השמיים(ראה מפה),[7]  כמו כן הינם נמצאים מול המרכזים הנוכריים בחוף,בצפונו ומזרחו של הגליל,ובעמקים(מגידו).

מיקום : ייתכן שאתרים אלו היוו מרכזים של האזורים בהם שכנו,גמלא של היישוב היהודי בגולן,מרות מרכז של יישובי הגליל העליון המזרחי,יודפת מרכז של הגליל התחתון,והר תבור מרכז של יישובי העמק(אל גמלא,יודפת והר תבור נמלטו תושבי הערים והכפרים היהודיים שמסביב לאתרים אלו).

טופוגרפיה : מיקום אתרים אלו שוכנים בנקודות טופוגראפיות נישאות,על כיפות מבודדות מסביבתן. אלו אתרים מבוצרים טבעית,ובתוספות של חיזוק וביצור מלאכותי,הם מהווים אתרים קשים ביותר לפריצה ולכיבוש.

ג.השוואת הנתונים הגיאוגרפיים והיישובים באתרים מרכזיים, ושילובם במשימת ההגנה על הגליל בימי המרד הגדול

האתרים בהם ביקרנו במהלך הקמפוס הינם : יהודיה,גוש חלב,מירון,צלמון ועכברה אתרים אלו הינם יישובים שנמצאים במקומות נישאים או על שלוחה שמופרדת מסביבתה,שולטים על סביבתם, והם שוכנים לצד דרכים חשובות,יש בקרבתם מקורות מים, וכך אפשר לשרוד שם בעת מצור.

להלן הפירוט :

יהודיה שוכנת במורדות המערביים של הגולן על שלוחה קטנה בין נחל יהודיה התלול ממזרח וגיא רדוד ממערב,המפריד את האתר מהשלוחה הגדולה בין נחל זוויתן לנחל יהודיה.האתר נמצא בגובה של כ170 מ' מעל פני הים.

הדרך המודרנית העולה אל הרמה נמצאת על תוואי הדרך הקדומה שעלתה מהכנרת לכיוון מזרח הרמה.במערבו של האתר ניתן לראות שרידי חומה בנויה אבני בזלת.נחל יהודיה היווה את מקור המים של התושבים.

  גוש חלב הקדומה יושבת בראש כיפה בחלקו הצפוני של הכפר המודרני,בסביבות 820 מ' מעל פני הים.הכיפה מבודדת מסביבתה על ידי הנחלים העמוקים הזורמים מסביב.בחפירה ארכיאולוגית התגלה בור מים חצוב בסלע הקירטון,וכן השתמשו במים מעין גוש חלב שלמרגלות הכיפה.

  מירון הקדומה שוכנת במורדות המזרחיים של רכס הר מירון בגובה של כ680 מ' מעל פני הים. היישוב הקדום נמצא במעלה הרכס מעל המושב המודרני ומעל נמצא בית הכנסת הקדום שמתוארך למאה השלישית לספירה.מצפון ומדרום לאתר עוברים נחלים שסיפקו הגנה וכן מי שתייה.כיום מקובל שמירון שמוזכרת אצל יוסף ב"מ שוכנת באתר מרות,במזרחו של הגליל העליון,ממערב לתל חצור.

  צלמון הקדומה נמצאת על תל בגובה של 162 מ' מעל פני הים.סביב התל מורדות נחלים תלולים, למעט צדו הצפוני שמוביל לשלוחה עליה שוכן הכפר המודרני סלמה(ישנה השתמרות שם).נחל צלמון ונחלים נוספים סביב האתר סיפקו את מי השתייה,וכן נמצאו בורות מים רבים חצובים במורדות סביב התל.

  עכברה הקדומה שוכנת בתוך נחל עכברה בגובה של כ350 מ' מעל פני הים,בקרבת מעין.יוסף ב"מ מזכיר את השם סלע עכברה,והכוונה כנראה למצוק סלע עכברה בגדתו המזרחית של הנחל,המתנשא עד לגובה של כ400 מ' מעל פני הים.במצוק ישנן מערות שאותן ניתן לבצר על ידי חומות וקירות.שבטיאל^[8] מוסר שלכל אורך המצוק ישנן עשרות מערות,חלקן חצובות וחלקן טבעיות שהורחבו בידי האדם.בסקר שנעשה אותרו עשרים מערות חצובות וטבעיות שהורחבו,בנויות בכמה מפלסים,ומעברים שמקשרים בין המערות.תעלות מים שנחצבו לאורך המצוק הובילו מים אל המערות.

  לפי שבטיאל היו בגליל לפחות עשרה יישובים ששכנו ליד או בקרבת ערוצי נחלים ומדרונות סלעיים תלולים(בהם מרות,הר ארבל וניתאי,גוש חלב וסלע עכברה שנזכרים אצל יוסף ב"מ).

תושבי היישובים השתמשו במערות הטבעיות ובמערות שנחצבו לשם הכנת מקומות מגורים,מילוט ומסתור לעתות צרה.לצד מערכות המסתור לשעת חירום,שימשו גם המערות כמערכות ביצורים ומעוזים קשים לכיבוש שנועדו לעכב ולהשהות את התקדמות הצבא הרומי.

לסיכום בחירת המקומות על ידי יוסף בן מתתיהו (הן מאסטרטגיה התקפית או הגנתית) מראה את החשיבה להתמודדות בעת מצור לתקופה ארוכה (כדוגמת מצדה). נעשתה חשיבה כיצד למרוד וכיצד להתיש את כוחם של הרומאים בעת המצור.

בביבליוגרפיה :

• הראל מ. תשכ"ח.מבצרי הקנאים בגליל.בתוך:כל ארץ נפתלי.ירושלים. 203-213

·         אביעם מ.תשמ"ג.על תפקידם וזיהויים של ביצורי יוסף בן מתיתיהו בגליל.קתדרה 28. 33-46, אביעם מ. 2008.

·         ביצורי יוסף בן מתיתיהו בגליל ומשמעותם על רקע החפירות ביודפת וגמלא.בתוך:ע. רימון (עורכת) המרד הגדול בגליל.מוזיאון הכט.חיפה. 59-72.

·         לוינסון י.תשכ"ה.מסעו של אספסיאנוס מעכו ליודפת.בתוך:מערבו של גליל וחוף הגליל.ירושלים.101-115.

·         אילן, צבי, מרות – כפר יהודי קדום, החברה להגנת הטבע, 1980.

• יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, יד בן צבי, 2008
• בן מתתיהו יוסף, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, מוסד ביאליק, 1968

---

[1] הראל מ. תשכ"ח.מבצרי הקנאים בגליל.בתוך:כל ארץ נפתלי.ירושלים. 203-213.

[2] הפיניקים נמצאים באזור זה ממלכות אגריפס השני שעזר לרומאים באזור החולה.

[3] אביעם מ.תשמ"ג.על תפקידם וזיהויים של ביצורי יוסף בן מתיתיהו בגליל.קתדרה 28. 33-46, אביעם מ. 2008.

וכמו כן ביצורי יוסף בן מתיתיהו בגליל ומשמעותם על רקע החפירות ביודפת וגמלא.בתוך:ע. רימון (עורכת) המרד הגדול בגליל.מוזיאון הכט.חיפה. 59-72.

[4] לוינסון י.תשכ"ה.מסעו של אספסיאנוס מעכו ליודפת.בתוך:מערבו של גליל וחוף הגליל.ירושלים.101-115.

[5] מאז ומעולם הפריפריה הינה בשר התותחים של המרכז!

[6] להרחבת הנושא ניתן לעיין אילן, צבי, מרות – כפר יהודי קדום, החברה להגנת הטבע, 1980.

[8] שבטיאל י.תשס"ה.יישובי מצוקים ומערות מפלט בגליל.אריאל 168. 12-25.