א. סקר ארכיאולוגי בפ'רעם
היישוב פרעם הינו יישוב שנמצא ממערב לחצור הגלילית בנ.צ 2003/2657.
פ'רעם היתה מקום יישוב מיושב מאז התקופה הרומאית ועד ימי הביניים. נמצאו שרידים רבים של מבנים, גתות מערות, וכמובן נמצאו חרסים וכדים.
בסקר שנערך בחרבת פרעם אובחנו במדרון החורבה בסיס עמוד, מהסוג שנמצא במרות ובבתי כנסת נוספים, שנמשכת ממנו תחילת עמוד, עמוד עם תושבת בסיס דקה וכן כותרת פשוטה מרובעת וחלק מעמוד נוסף.
כמו כן באתר מצויות אבני גזית גדולות ויפות מבזלת ומגיר.
בגיא שמצפון- מזרח לחורבה נמצאו שני פריטים שהם חלק מחוליית עמוד וכותרת ושניהם מבזלת.
במרכז הישוב נמצא שבר משקוף מבזלת במידות 0.40X1 מ' שעליו קשקשים בדומה לזה שבברעם ובנבוריה.
בסקר השלמה נמצאו באזור פריטים ארכיטקטונים נוספים ונראה שהשטח מדרום לפסגה במקום בו נמצאו הפריטים היה מקום בית הכנסת .
על אופיו היהודי של היישוב מעידה הכתובת שנמצאה באתר על גבי משקוף שעליו כתובת עברית ויוונית ומכילה את הכתובת "יוסף בר עזי"[8].
ב. היישוב פרעם עד קום המדינה
פ'רעם היתה כפר ערבי במשך השנים עם תקופות בעיקר בתקופת הזהב של צפת בעלי התיישבות יהודית במקום. אחת העדויות הראשונות לכך הינה עדותו של הנוסע שמואל בר שמשון בתחילת המאה ה - 13 שמתאר את בית כנסת שנבנה לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי ועל קיומה של קהילה יהודית בפרעם[9].
במלחמת השחרור תושבי פ'רעם ברחו מהאזור, נוסתה הקמת מעברה ששמה שונה לפאר עם אך בסופו המעברה לא צלחה והתפרקה.
נסקור בקצרה את העדויות על ישוב בפ'רעם שחלקם נכתבו בכתבים המציינים את קברו של חוני המעגל על ציון קברו של חוני המעגל ומשפחתו, אך גם מראים את יחסם הדואלי של הכפריים הערבים לציון הקבר :
- רבי שמואל בן שמעון מבעלי התוספות שביקר בארץ בשנת תתק"ע (1210) כותב : "...והלכתי מצפת אני לבדי וראש הגולה לכפר פ'רעם, וקרוב לעיר מצאנו קבר חוני המעגל ושל אשתו ובני קבורים בציונים..."[10]
- תלמיד הרמב"ן כותב כשבעים שנה אחריו : "...ומן העמוקה הלכונ לפרעם כשתי פרסאות. שם חוני המעגל ואשתו".
- רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) כותב שבנת ש"י : "ופעם התגרשנו(התבודדנו) ויצאנו אל הכפר פרעם...נתעסקנו אצל פתח מערת חוני המעגל שבכפר פרעם בפסוק "אשרי שומרי משפט"... ונכנסנו במערת חלקיה וחנן הנחבא שברא ההר על יד הכפר, ושם נתעסקנו בפסוק "ועוז מלך משפט אהב..."[11] .
- בשנת שנ"ג בפ'רעם התגורר רבי יום טוב צהלון שהיה מגדולי חכמי צפת. בפ'רעם נפטר ממחלה בנו הקטן ורבי יום טוב קבר אותו במערת חוני המעגל. מהרי"ט צהלון מתנו את צערו בספרו : "...פה פרעם, איכה יועם זהב, בני הצדיק הקטן...פתע תפאום טרוף טורף לא נודע מי הכהו...הפקדתיו אצל אדוני הארץ, התנא האלוקי הקדוש חוני המעגל, תחת האלה בוטם גדול, ושם שמתי לו חוק, שמה קברתי צדיק אצל צדיק..."[12]
- בספר "אגרת יחוס צדיקי ארץ ישראל" משנת שפ"ו מצוין בית כנסת או בית מדרש סמוך לקברו של חוני המעגל : "...בתחתית הכפר שם מערה ובה קבורת חוני המעגל ואשתו, ובסמוך מדרש. ובסמוך לעין בקרוב פרדסים, מערה אחת ובה קבורים אבא חלקיה וחנן הנחבא עליהפ השלום..."
- ה"מדרש" הנזכר הינו חורבה של בית כנסת קדום שבשנת תר"ד כבר היה לא קיים כפי שמציין זאת מחבר הספר חבת ירושלים : "וכאשר זכיתי והייתי שם, לא ראיתי שם המדרש, אך הגל שנחרב..."[13]
- רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים", ישב בכפר פקיעין בחודיש סיון -תמוז תק"ב ומשם יצא לביקרי בקברי צדיקים בגליל ברשימה שערך שנקראת "אלו הם הזיארה שעשינו בכפר פקיעין" כותב : "פרעם, מערה תחת ההר, חוני המעגל ואשתו ואבא חלקייה וחנן הנחבא"[14].
- רבי משה ירושלמי בשנת תקכ"ט : "...פרעם, מתחת לכפר הזה מצד צפון מערה, בה נקברו חוני המעגל מצד מזרח, גנים יפים ולידם בית, וסמוך לו נקברו אבא חלקיה וחנן הנחבא, ע"ה..."
- בשנת תרמ"ח הרב מנחם מנדל ראבין מגדולי רבני גאליציה שדעלה לירושלים סיבב בקמומות הקדושים בגליל בסמגרת זו הוא תיאר את מערת חוני המעגל ואת היושב פרעם. וכך הוא כותב בתיאורו : "...וכשתי שעות רכבנו סיבבות ההרים האלה, עד שבאנו אל מערת חוני המעגל, והוא שדהב ערבי אחד זרוע חיטה עד המערה. הערבי בעל השדה עומד בתוך שדבו עם נעריו ונערותיו עובדים עבודתם. ואנחנו עלינו הגדרה לעלות דרך שדהו הזרועה עד פתח המערה. ויהי כי עלינו וירץ לפנינו אחד מנעריו דחוף ומבוהל, ועד בואנו אל םתח המערה, עד ניתן לו בקשיש. אבל הנער העברי אשר נהג את חמורי, מילידי צפת, לא ירא ולא יפחד מרגש הערבי, ניגש אליו בחמת כוחו ויאחז בציצית בגדיו אשר מתחת לצווארו, וישאלו לאמר : "אל מי נגשת ואל מי קרבת לבלתי תת לבוא המערתה. התדמה בנפשך כי לא נפלו עוד הימים הראשונים, אשר הייתם כאורב חמסתם וגזלתם...לכן גש הלאה מזה, כי עוד מעט אתנך למרמס תחת כפות רגלי...!". הנער הערבי הזה, בהאחזו בו בחזקה, פניו שחרו מלחץ ידי הנער העברי... ברח כארי ורץ למקום עבודתו, באין דובר עוד דבר. ואנחנו עמדנו שם כחצי שעה. ערנו בקשתינו ותפילתנו על פתח המערה; אל תוכ לא באנו, כי נסתם פי המערה אחר הגשם מחול ועפר..."[15]
- אחד מאישי ירושלים אשר ביקש פרטים על מערת חוני המעגל בתחילת המאה ה - 20 מאחד מתושבי ראש פינה וזאת התשובה אשר קיבל : "...לפני שנים אחדות, בשנת תרפ"ה(1935), בא לראש פינה תייר יהודי זקן מאמריקה, ר' נח פינקלשטיין עם אשתו, ובקרו את המערה הזאת, הנערצה לא רק ע"י היהודים"י הפלחים. גם הם מקדשים את הצדיק בעת צרה, כמו למשל בעת בצורת, באים הפלחים המוסלמים לראש פינה, ומעוררים את היהודים ללכת להתפלל אצל ה'צדיק" על הגשמים. ובכל זאת לא נמנעו אנשי הכפר פ/רעם הערבים, מלמלא את המקום המקודש הזה בכל מיני לכלוך וצואה. כארש ראה היהודי את המערה במצבה, כמעט נתפלץ לבו מרב צער. הוא התנדב לעשות שער ברזל סגור על מסגר, ואת המפתח מסר ליהודי זקן מראש פינה. ובכלך פעם שיהודי צפת וראש פינה הולכים להתפלל על קברו של חוני המעגל, לוקחים את המפתח אצל הזקן, ר' א' קלר הממונה על המערה..."
על היישוב הערבי עצמו כמעט שלא נמצא חומר בכתובים נודע לי שישנו תיק בארכיון ההגנה על פרעם שנכתב ע"י ההגנה אך לצערי בשל סיבות טכניות לא הצלחתי להשיג את הפרטים.
במפה שנעשתה ע"י הבריטים בשנות ה - 30 היישוב פרעם נראה כיישוב שהכיל בתוכה מס' מאות של תושבים.
אחרי מלחמת השחרור, הובאו עולים רבים מתימן למקום שבו היה לפנים פ'רעם. הוקמה כאן מעברה גדולה, והתכנון המרכזי היה שהמעברה תהפוך לעירה ששמה "פאר- עם", וזאת על פי הצליל של השם הערבי, ושל היישוב היהודי הקדום פ'ירעם. הדבר לא יצא לפועל. המעברה התחסלה . בקרבת המקום הוקמה העיירה חצור הגלילית.
